פרשת השבוע שלנו השבוע גדושה בנושאים שונים. בכל תרבות ישנם נושאים “מדוברים” יותר שלהם מוקדשת פרשנות ענפה, יש להם איזכורים רבים והם נמצאים בחזית, הם חלון הראווה של התרבות. וישנם נושאים ש”פחות” – עניינים מהחצר האחרית, דברים שלא מדברים בהם הרבה, מודחקים, מוצנעים, חולפים ביעף.
מעשה הפרשנות והמדרש מאפשר לנו להאיר פרשיות כאלה זנוחות שנותרו בצד הדרך. במעשה הזה אנו מאפשרים לתורה התחדשות: היא דינאמית אקטואלית והופכת לתורת חיים. הפרשה שלנו נפתחת במעשה המנורה במקדש, המנורה שהיא גם סימלה הרשמי של מדינת ישראל.
“דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת” (פרק ח’ פסוק ב’)
סמל המנורה והאור הוא סמל התבונה החכמה והדעת. המדרש בתלמוד הבבלי מפרש: “אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום”
כלומר בבית המקדש היה המזבח – שולחן עומד בצד צפון, והמנורה בצד בדרום. ללמדך שהמזבח בו מוקרב הבשר סימן לעושר, והמנורה והאור סימן לחכמה, מושג ישראלי שורשי – דורות הרבה לפני תקופה – ההארה – Enlightenment, שבישרה את ההשכלה והקידמה במערב אירופה.
נושא נוסף, פחות מדובר ומואר נמצא גם הוא בשולי הפרשה שלנו השבוע. פסוק סתום שרב בו הנסתר על הנאמר אומר כך:
“וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח”. (פרק יב’ פסוק א’)
פעמיים כשית ופעמיים לקח. על מה מדברת האחות הבכירה ומה העניין באשתו של משה. הפרשנות המסורתית מסבירה כך את הדברים: ציפורה אשת משה, ביתו של יתרו כהן מדיין שמוזכר בפרשה שלנו – לא חיה עם משה. משה מתבודד באהל מועד עם האלוהים וזונח את אשתו ובניו. מרים מנהיגה בזכות עצמה כואבת את מצוקת גיסתה וזועקת את זעקתה. היא מוכיחה את אחיה הצעיר על שפרש מאישתו והזניח את ילדיו.
אלוהים פועל מייד ומגונן על משה. הוא מסביר את יחסו המיוחד עם משה “פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ” הוא מעניש את מרים – משום מה לאהרון הוא מוחל. העונש הוא כואב וסימלי, וכנגד האישה הכושית מריים מלבינה מצרעת:
“הֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת”
משה נדהם מהזעם האלוהי ומתחנן על אחותו – “אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ” העם כולו מזדהה עם מרים ולא מוכן להמשיך לנוע במדבר ללא מרים הנביאה. רק לאחר שבעה ימים נרפאת מרים מהמחלה וממשיך העם במסעו במדבר.
השבוע נחרדה ארצות הברית של אמריקה מהרג מתועד ואכזרי ששוטר אמריקאי לבן עשה בעצור אפרו – אמריקאי. הוא דרך על צווארו דקות ארוכות למרות תחינותיו והרגו.
לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן?
חייל שחור מכה חייל לבן.
לא יחזור אבי, אבי לא יחזור.
חייל לבן מכה חייל שחור.
בכי בחדרים ובגנים שתיקה;
המלך משחק עם המלכה.
ילדי שוב לא יקום, לעולמים יישן.
חייל שחור מכה חייל לבן.
אבי בחשיכה ולא יראה עוד אור.
חייל לבן מכה חייל שחור.
חנוך לוין
עד מתי אדם לבן מכה אדם שחור?
הרבה אור, בריאות ושלום נשים גברים מכל הצבעים והגוונים.
__
ערן ברוך הוא מנכ”ל בינ”ה