בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

מה למעלה ומה למטה | פרשת בראשית

בתקופה המבלבלת העוברת עלינו מאז נחתה הקורונה בנתב"ג, שנראה שכוחות שלמעלה מהשגתנו הופכים את כל המציאות שהכרנו על פניה, שחוסר הודאות והפחד מהלא נודע ממלאים אותנו, כדאי שנחזור לאות שבה נברא עולמנו ונלמד שיעור על תפקידנו כבני אדם אל מול הלא נודע והבלתי נשלט.

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"

ראשית עולמנו ותורתנו באות ב'. המדרש מספר שהאות א' לא נשארה אדישה לעניין, ובמשך 26 דורות קראה תיגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא: "אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי?" (בראשית רבה א)

מדוע באמת נברא העולם באות ב'?

באותו מדרש עונה על כך רבי יונה בשם ר' לוי: "למה נברא העולם בב'? אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור". כלומר אל תחקור מה היה לפני בריאת העולם אלא רק קדימה מיום הבריאה והלאה. בהמשך המדרש אף יובהרו לנו הגבולות אותן מותר לנו לחקור: "למקצה השמיים ועד קצה השמים אתה חוקר"

המשנה במסכת חגיגה הוסיפה ואמרה: "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור". (משנה חגיגה ב א)

כל מי שעוסק בחינוך או מגדל ילדים מכיר את חשיבות הגבולות: העולם והמציאות כאוטיים, הגבול יוצר מסגרת שמאפשרת בטחון. בתוך הגבולות אפשר לבדוק את הגבולות של עצמך, לקחת סיכונים. תן לילד לנסוע על אופניים בראש הגג , הוא יחשוש ולא יעז לעשות זאת. אך אם תבנה מעקה סביבו  הוא ייסע במהירות ובהנאה.

כך חוששים הדרשנים גם על נפשו של האדם. כולנו יכולים להזדהות עם תחושת האפסיות המתעוררת בנו כאשר אנו חוקרים בנפלא מאיתנו: מה היה לפני העולם? היכן קצה החלל? האם יש עולם הבא?  מחשבות אילו יכולות לעורר בנו אימה ואולי אסקפיזם או חידלון ממעש לתיקון העולם הזה. לא רק הגבולות החיצוניים מעוררים בנו אימה, גם בתוך נפשינו פנימה יש תהום אינסופית.

חיים נחמן ביאליק הכיר היטב את המדרש ממסכת חגיגה. את המדרש המפורסם ביותר על בריאת העולם בב' הטמין חיים נחמן שלנו לא במסה מחוכמת שמעטים יקראו (לצערי), אלא בשיר ילדים עממי שמושר עד היום בכל גינת שעשועים בישראל:

נד, נד, נד, נד,
רד, עלה, עלה ורד!
מה למעלה? מה למטה?
רק אני, אני ואתה.
שנינו שקולים במאזניים
בין הארץ לשמיים.

אל מול האמירה ש"כל המסתכל מה למעלה מה למטה ראוי לו שלא בא לעולם" שואל חיים נחמן: מה למעלה מה למטה? ועונה: רק אני ואתה השקולים במאזניים בין הארץ לשמיים.

האם ביאליק יצא נגד מסכת חגיגה? האם עבר על איסור עולם ב'? אולי. אני מעדיף להשאיר אותו בגבולות הב' שלנו ולקרוא זאת כך: מה למעלה מה למטה? אינני יודע. אבל מה שבטוח שבין קצה השמיים לקצה השמיים חיים בני אדם, וכל קיומנו בגבולות הב' של העולם הזה הוא היחסים בין אני לאתה והיכולת שלנו ליצור איזון על נדנדנת החיים שבה כאשר אחד למעלה הוא בהכרח מוריד את השני למטה. על כן עלינו לדאוג ששנינו נהיה שקולים במאזניים בין הארץ לשמים.

אינני יודע מאיפה הוירוס הזה הגיע, אילו כוחות עליונים או ארציים גרמו לו להתפשט ככה ואיזה חיסון פלא יביא לסיומו. אך על מנת להתמודד עם הלא נודע עלינו לחזור לגבולות הב' המוכרים בין הארץ לשמיים ולזכור שבעולם ב' הזה הכל מתחיל וניגמר באיזון בין האני והאתה. ולכן ראוי שכל אחד ואחד, כל מגזר וקהילה יבינו, שאולי אנחנו חלוקים בתפיסותינו את העבר או בשאיפותינו לעתיד, אך בהווה אנחנו חיים כאן יחד ועלינו לרקוד את הריקוד של החיים כך שנישאר שקולין על המאזניים בין הארץ לשמיים.

*לעילוי נשמתה של מלכה בלומנפלד האהובה שהלכה מאיתנו השבוע בשיבה טובה, ושכל חייה כאן בין הארץ לשמיים אהבה ודאגה לטובתם של הסובבים אותה.

__

ניר ברוידא הוא סמנכ"ל בינ"ה

מאמרים נוספים:

בין רבקה לקמלה | פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה- פרשת השבוע החברתית של בינ"ה. על רבקה אימנו האסרטיבית, שמגיל צעיר ידעה מה היא רוצה ולא לפחדה להביע בקול את עמדתה. על הקשר למחאת הנשים בפולין ולבחירתה של סגנית נשיא לראשונה בארה"ב […]

קרא עוד…

לקריאה >>