בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

בין רבקה לקמלה | פרשת חיי שרה

אז מה את רוצה לעשות?

פעמים רבות נשים לא נשאלות מה הן רוצות לעשות. פעמים רבות אנשים משערים מה הכי טוב עבורן, כיצד עליהן להתנהג, מה עליהן לעשות, מה ללמוד ובעיקר -מה לא. על נשים נקבע מה עליהן לעשות למען העם, המולדת, המשפחה הקרובה והמורחבת והיושב במרומים. המציאות הזו אינה ייחודית לתרבות מסויימת או לזמן היסטורי כזה או אחר. לא. המציאות הזו נכונה ללפני אלפי שנים ונכונה גם להיום, נכונה גם לתרבויות פרימיטיביות וגם לתרבויות מערביות מודרניות.

ולכן כל כך מרענן לקרוא בפרשתנו פסוק אחד, מהדהד בקול: "וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרהָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיה" .השאלה הזו לא מגיעה בחלל ריק, אלא תואמת את אישיותה של אחת מארבעת אמותינו, האסרטיבית מכולן, ללא צל של ספק: רבקה. הסיפור מוכר: עבד אברהם, שמהמדרשים אנו יודעים ששמו אליעזר נשלח על ידי אברהם למצוא כלה לבנו יצחק. אליעזר נודד עם גמליו עד אשר מגיע לבאר שם פוגש את רבקה. הוא מבקש מרבקה מעט מים והיא בתמורה משקה אותו ואת גמליו. לאחר דין ודברים ולאחר שאליעזר מגלה את שיוכה המשפחתי של רבקה הם הולכים לביתה, שם אליעזר מציע את הצעת הנישואים. המשפחה מסכימה, אך מבקשת להשהות את התהליך, בכל זאת רבקה עדיין צעירה (רש"י טוען שהיא בת שלוש. אני מסופקת שילדה בת שלוש יכולה להשקות ככה מים, אבל ניחא). ואז- פונים לנערה ושואלים את פיה. והנערה אומרת – אני הולכת. זאת רבקה.

הרב עדין שטיינזלץ טען בספרו "נשים במקרא" שמה שאפיין את אישיותה של רבקה הוא "…הביטחון השלם במה שהיא עושה. יש אנשים שכל שהם עושים כרוך בהיסוס, בחוסר ודאות, בהרגשה: "אולי אין צורך לעשות את הדברים באופן הזה", אולי אין צורך להרחיק לכת עד כדי כך", "אולי יש למתן מעט את הדברים." רבקה לעומת זאת, כל מעשה שהיא עושה נעשה מתוך אותה הרגשה של שלמות, של ודאות: היא נותנת כל מה שיש בידה לתת והיא הולכת בכל כיוון שראוי לדעתה ללכת בו. הצד הזה בולט ברבקה יותר מאשר כל צד אחר של אישיותה. היא אמנם יפת תואר ויפת מראה ונדיבה, אבל לא אלה המאפיינים את דמותה, כי אם ההחלטיות, הכמעט התמכרות, לעשות את הדברים שהיא חושבת לנכון לעשותם"

רבקה אימנו האסרטיבית, זו שמחליטה על גורלה. היא אסרטיבית בוודאי יותר מהחמות שלא תפגוש ומהכלות שיבואו אחריה. והרי ברור שבגלל האסרטיביות שלה יהיו מי שיקראו למה שתעשה לעתיד עם הברכות לשני בניה כעשיה מניפולטיבית. אני קוראת לה – מלאה ביוזמה, לוקחת את גורלה בידיה. היא גם תדאג כאשר תסבול מכאבים בזמן ההריון לדרוש את אלוהים ולבקש תשובות, כי כך ראוי.

רבקה היתה האישה הראשונה שהשמיעה את קולה, הביעה את דעתה. אחריה יבואו דורות רבים של נשים שיעשו כמעשה רבקה. מהבאר ועד הרחוב. מחרן ועד הבית הלבן. בחודש האחרון מיליוני נשים פולניות יוצאות לרחובות מדי יום ומוחות על החוק הדרקוני החדש של הממשלה הפולנית האולטרה ימנית שקבע כי הזכות להפלה מותרת במקרים נדירים בלבד כתוצאה מאונס או מגילוי עריות. הנשים (יחד עם גברים רבים שעמדו לצידן) לוקחות חלק במחאה שכמותה לא נראתה במדינה קרוב לשלושים שנה. הן נאבקות למען גופן ועתידן ובדרך סוחפות אחריהן מדינה שלמה.

ביבשת אחרת נבחרה השבוע לראשונה אישה לסגנות נשיא ארה"ב. הסנאטורית קמאלה האריס, צאצאית של אם מהודו ואב מג'מייקה, שברה בכך עוד תקרת זכוכית בכך שהיתה לאישה הראשונה ולאישה השחורה הראשונה בתפקיד זה. באחד מנאומיה סיפרה האריס "אימא שלי היתה אומרת – חייבים לקום, לעמוד ולא להפסיק להילחם" השבוע בנאום הניצחון אמרה "הלילה אני חושבת על אמא שלי ועל דורות של נשים שלאורך ההיסטוריה של העם שלנו סללו את הדרך לרגע הזה. נשים שנלחמו והקריבו כל כך הרבה למען שיוויון, חירות וצדק לכל… הלילה אני חושבת על המאבק שלהן, על הנחישות.. הלילה אני עומדת על כתפיהן"

רבקה – היא היא האם האסרטיבית והיא זו שאנו עומדות על כתפיה. רגע לפני שעזבה את בית אביה, ברכו אותה בני משפחתה "וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה". ואנו נגיד – אחיות נחושות – היו לאלפי רבבה. היו לרבקה.

__

יעל דינור היא אחראית התקשורת השיווקית בבינ"ה

מאמרים נוספים: