פרשת דברים הפותחת את הספר החמישי מבן חמשת חומשי התורה, היא נקראת בשבת לפני תשעה באב – “שבת חזון”, והיא עוסקת בחזרה כללית של משה על חוקי התורה כהכנה נפשית ומוסרית של בני ישראל לפני כניסה לארץ כנען, שעה שהם חונים בערבות מואב. משה מדגיש את חשיבות השופטים ואת משפט הצדק שהם מחויבים בו :
“וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. יז לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן–לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא” (דברים פרק א’)
משה דורש מהשופטים אומץ. אל תפחדו מאיש, אל תיתנו ללחצים לדעת הקהל ולדעות קדומות להשפיע עליכם – כי המשפט הוא לאלוהים. חשבתי הרבה על המשפט הזה. המשפט הוא לאלוהים. וכך אני מבין. אלוהים הוא רחוק בשמים והוא לא תלוי בזמן ומקום. יש לו פרספקטיבה רחבה על הדברים – וודאי שהוא לא מפחד ומושפע ממה שקורה כאן, בין בני האדם. אתם השופטים נסו קצת להתעלות לעמדה גבוהה ורחבה. חפשו את אמת המידה המתאימה – עשו משפט צדק.
ההפטרה שקוראים אחרי הפרשה, היא פרק ראשון בנביא ישעיהו. והנביא מתאר את אלוהים כמואס בפולחן בהקרבת הקורבנות בעלייה לרגל בחגים. מי צריך את זה הוא שואל? אם אין משפט, אם אתם לא יודעים לעשות צדק עם האלמנה והיתום:
לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.
והכל נאמר בהקשר של הכניסה לארץ, ובשבת שלפני תשעה באב, יום האבל על חורבן הבית. הפרשה וההפטרה לא משאירות כאן ספק. יהיה כאן משפט צדק, נזכה לשבת לבטח בארצנו. לא נצליח לקיים כאן מערכת משפט וצדק עצמאיות ובלתי תלויות – חורבן וגלות, ישעיהו ברור וחד:
אָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק–קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. כז צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה (ישעיהו פרק א’)
על פי רוב שאנו נדרשים לכתוב פרשת שבוע לאתר של בינ”ה, מבקשים להוסיף זווית אקטואלית משהו שיתחבר לאירועי השבוע. הפעם נראה לי שהפשט כאן ברור. המקרא והנביא חדים ומדוייקים ולא זקוקים לפרשנות. במדינת ישראל פוליטיקאים תוקפים את מערכת המשפט. היועץ המשפטי מושמץ ועצמאות מערכת הצדק הישראלית עומדת למבחן.
והעניין לא קשור רק בערכי הדמוקרטיה מערבית כביכול, בתיאורית הפרדת הרשויות, ובשיטת האיזונים והבלמים של השיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל. מדובר כאן באתוס המוסרי העמוק והיסודי של המסורת היהודית. יש כאן שאלה של גלות וגאולה. משה רבנו יחד עם ישעיהו הנביא צועקים לנו בקול רם וברור. אתם רוצים במדינה עצמאית וריבונית? תנו לשופטים.ות לעבוד, הגנו על מערכת המשפט ותזכו למשפט צדק וגאולה.
לקראת חשבון הנפש בתשעה באב שווה לחזור למקור ולהקשיב בצניעות. שבת שלום
__
ערן ברוך הוא מנכ”ל בינה
