בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

ברית מילת הלב | פרשת עקב

את הפרשה השלישית בספר דברים אנו קוראים אחרי ט' באב וט"ו באב , והיא מזמנת לנו מבט על הקשר בין מידת הדין שבנו למידת האהבה שבנו.  בפרשה אנו ממשיכים לקרוא מתוך נאומו של משה לפני מותו את הדברים שהוא מבקש למסור לעם ישראל רגע לפני כניסתם לארץ המובטחת.  במרכז הפרשה, בפרק י' (פס' ט"ז- י"ט), אנו פוגשים את הפסוקים הבאים:

וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃  כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

דרך הפסוקים הללו אנו נזכרים בשני יסודות חשובים בתפיסת המוסר היהודית כפי שלימדנו הרב שמואל דוד לוצאטו (שד"ל): יסוד ההשגחה ויסוד החמלה – הסר אחד משני יסודות אילו ואין בידך לקיים חברה אנושית מוסרית.

יסוד ההשגחה בא לידי ביטוי במערכת של שכר ועונש: בפסוקים שלפנינו מזכיר לנו משה שהאל הגדול הגיבור והנורא נמצא בכל מקום והוא עושה משפט צדק ללא משא פנים וללא שחד.  ואילו יסוד החמלה מציץ אלינו דרך הפועל "אהב" כלומר המוסר האלוהי לא נובע רק מדין הנוקב את ההר אלא גם מתוך חמלה, אהבת החלש והזדהות עימו (ואהבתם את הגר- כי גרים הייתם בארץ מצרים).

לנו בני האדם, כמי שנבראו בצלם, יש תפקיד במערכת הזאת: על מי שנושא בתפקיד מנהיגות בחברה האנושית להחזיק בהשגחה ובחמלה יחד. ולכן בפסוק ט"ז אומר לנו משה: "ומלתם את ערלת לבבכם". משה מזכיר לנו שחוץ מברית המילה המוכרת לנו יש גם "ברית מילת הלב" – אם אנו מעוניינים לקחת חלק בייעוד המוסרי של היהדות עלינו לכרות את הערלה אשר בליבנו: על לבנו יש מכסה, מכסה המונע מאיתנו לראות את האחר ולהזדהות עם סבלו, מכסה אשר מאפשר לנו לפעול בקור רוח ולפגוע באחר גם בשם החוק והצדק. ולכן מזהיר אותנו משה מלהתמכר ליסוד ההשגחה בלבד ולפתוח את ליבנו לחמלה אנושית.

פסוק י"ח מרמז לנו שהדבר נכון עד היום הזה: היתום והאלמנה נזקקים להגנת מערכת ההשגחה המשפטית, הם חלשים, אין להם כסף ללוביסטים ועורכי דין, אין להם קשרים בשלטון, ולכן הדבר היחיד הניצב להגנתם הם שופט הצדק, החוק, יסוד ההשגחה. 

אך במקרה של הגר, מלמד אותנו הפסוק, החוק לא מספיק.  החוק לא חל עליו, הגר איננו אחד מאיתנו, הוא לא זכאי לקצבת ביטוח לאומי ולדמי אבטלה.  לכן כאן משה מכניס את האהבה ומלמד אותנו שיעור בחמלה – למרות שעל פי החוק הגר איננו זכאי לכל הזכויות הללו עליך לאהוב אותו משום שגם הוא , כמוך, נברא בצלם ומתוך החמלה האנושית שבך לתת לו לחם ושמלה .

כך כבר למדנו בספר שמות (פרק כ"ב פס כ"ו): אם לקחת את שמלת רעך כמשכון מחברך והוא לא הצליח להחזיר לך, על פי החוק אין אתה מחויב להחזיר לו, אך כאן פונה התורה אל החמלה שבך ואומרת : "הִ֤וא כסותה [כְסוּתוֹ֙] לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי". גם בימי קיץ סוערים אלו עלינו לזכור את ברית מילת הלב, להסיר את המכסה מליבנו ואת האטמים מאוזנינו, לשמוע את זעקת העשוקים ולעשות את ליבנו חנון.  

__

ניר ברוידא הוא סמנכ"ל בינ"ה

מאמרים נוספים:

ראש השנה – חג שוויון ערך האדם

ראש השנה צריך להפוך לחג האולטימטיבי לשוחרי הצד והמאמינים בשוויון ערך האדם. על הקשר בין מעגל השנה, בריאת העולם, האנושות והאנושיות, והיכולת של קהילה לייצר תוכן משמעותי ורלוונטי, במאמר שלהלן. […]

קרא עוד…

לקריאה >>