בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

איך לנהל מחלוקת בריאה ולעצור מגיפה | פרשת קורח

על המחלוקת של קורח ועדתו עם משה קובעת המשנה במסכת אבות שזאת מחלוקת שאינה לשם שמים לעומת מחלוקת הלל ושמאי שהיא מחלוקת לשם שמים. סופם של מחלוקות אלו שונה – מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים ואילו מחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. 

מדוע קובעת המשנה שמחלוקת קורח ועדתו על משה אינה לשם שמים? בואו וניזכר רגע בסיפור הפרשה בקצרה:

קורח בן דודו של משה יחד עם דתן ואבירם ועוד 250 ממכובדי העדה קוראים תיגר על משה ומוחים על כך שהוא מתנשא עליהם בכך שהוא מחזיק בכהונה. בהמשך יוסיפו דתן ואבירם טיעון ענייני: הוצאת אותנו ממצריים זבת החלב והדבש, שם היה לנו בית ומזון ולקחת אותנו למסע נדודים שיסתיים במוות במדבר. 

הסיפור מסתיים בכך שהאדמה פוצעת את פיה ומקריבה את קורח ואת 250 המורדים. בהמשך יהפכו המחטות אשר שימשו את המורדים לאנדרטה אשר תזכיר לבני ישראל שזר לא יבוא אל הקדש ורק מי שמזרעו של אהרון רשאי להקטיר קטרת מפני ה'.

וכמובן שבעת הזאת אי אפשר שלא להזכיר את המגפה הנוראית הפורצת לאחר האירוע ומשמידה יותר מארבע עשרה אלף מבני ישראל. 

מדוע מציגה המשנה את המחלוקת הזאת ככזאת שאינה לשם שמים? הפרשנים טוענים כי כל מה שהניע את קורח ועדתו היה אגו, רצון לשלוט ללא קשר לטובת העם או תפיסה אידאולוגית, מניע שבוודאי נשמע מוכר שאנו חושבים על פוליטיקאים של העת הזאת. 

אבל אני מבקש להציע גישה פרשנית שונה, כזאת שמנסה להקשיב לקולות שהושתקו על ידי הפרשנים השונים של הפרשה לאורך השנים: 

אין תחושה קשה יותר לקבוצה מאשר התחושה שהיא אינה מיוצגת בשלטון ושקולה אינו נשמע. במשחק הדמוקרטי יש תחרות על רעיונות אבל הדמוקרטיה היא בראש ובראשונה שיטה ייצוגית בעזרתה קבוצות שונות זוכות להיות חלק מהמשחק, להשמיע את קולן ולדאוג לאינטרסים שלהן. 

אם נסתכל על הביקורת של קורח נמצא שיש טעם בכעסו: הוא ואנשיו מבקשים להרגיש חלק, רוצים שקולם ישמע. לדבר יש ערך העומד בפני עצמו ללא קשר למדיניות המוצעת או לאידאולוגיה השלטת, כל קבוצה רוצה להרגיש שקולה נשמע. 

על הלל ושמאי המייצגים את המחלוקת לשם שמים במשנה המדוברת אומר התלמוד במסכת עירובין: "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" – כלומר מבחינה ערכית יש מקום לשתי הדעות והסיבה העיקרית שההלכה נפסקה לבסוף על פי בית הלל היא לא מכיוון שבצידו האמת אלא מכיוון שהלל הבין את הצורך להכיל ולכבד את עמדתו של האחר ולכן היו נוהגים אנשי בית הלל להקדים דברי בית שמאי לדבריהם.

הביקורות על ההרכב הפוליטי הנוכחי בישראל מרובות ובחלקן הגדול גם מוצדקות, אבל אני רוצה להציע מבט אופטימי: לראשונה מזה הרבה שנים גם בקואליציה וגם באופוזיציה יש מגוון גדול של שותפים המייצגים קבוצות שונות עם עמדות שונות המחזיקות בתפיסות מנוגדות על ייעוד המסע המשותף שלנו .

אם מנהיגינו ישכילו להתעלות על האגו והכוחנות, לוותר על המחלוקות שאינם לשם שמים ולפעול יחד, אז המחלוקת שביניהם תהפוך למחלוקת לשם שמים. וכבר למדנו מהמשנה שמחלוקת שאינה לשם שמים נגמרת במוות המוני ובמגיפה שיוצאת משליטה ואילו מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים כך שהאנשים ימשיכו לחיות בבטחה, בבריאות וברווחה ויאפשרו למחלוקת להמשיך ולהתקיים לנצח. 

__

ניר ברוידא הוא סמנכ"ל בינ"ה

מאמרים נוספים: