פרשת השבוע שלנו גדושה ומלאה. יעקב אבינו בורח מבית אביו לאחר גניבת הבכורה. הוא מפחד מאחיו הזועם ויורד מן הארץ לחרן. שם יתחיל הכל מחדש, יתאהב ברחל, יתחתן עם לאה ואחר כך גם עם רחל, יקים משפחה גדולה, יצליח בעסקים ויתחיל את מסעו חזרה ארצה כנען. אבל בדרך לחרן כשהוא נרדם בלילה הראשון, ממש לפני שהוא חוצה את הירדן מזרחה, הוא חולם חלום. ועל כך אני רוצה להרחיב היום: על יעקב בעל החלומות.
“וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּו”
מה משמעות החלום, מהו בכלל חלום ולמה אבותינו היו כל כך חלמנים? יעקב ובנו יוסף הם בעלי חלומות רציניים. חלום יעקב הוא חלום שחולם אדם בצומת חייו. הוא בורח מאחיו עוזב את ארצו מולדתו ומשפחתו. הוא מפחד, וגם אולי מצפה וסקרן, כמו שכל אחד.ת מאיתנו לפני נסיעה לחוץ לארץ. ואולי יש לו גם שאיפות ותקוות לעתיד. החלום משקף את הדברים כולם ועשיר ומלא דימויים.
הדימוי המרכזי הוויזואלי שגם הפך לסמל ולנושא מצוייר באמנות היהודית הוא הסולם, המופיעה בפסוק כסלם בכתיב חסר. מלאכים עולים ויורדים בסולם. ויש לכאורה חיבור, שביל מסילה בין הארץ לבין השמיים. בין העולם הארצי והחומרי, לבין עולם הרוח הנשגב והמתעלה.
וישנם המלאכים העולים ויורדים. מה תפקידם? שליחים מלווים? מי יורד ומי עולה. ישנו פירוש מעניין של רש”י שמזכיר לנו שיעקב יורד מן הארץ – והמלאכים שליוו אותו בכנען (רק שישוב יעקב ארצה הוא יקרא בשם ישראל ושמה של ארץ כנען ישתנה) עולים חזרה השמיימה ומלאכי חוץ לארץ יורדים ארצה ללוות אותו בדרך הלאה. כמו שנאמר בתהילים: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
לעלות ולרדת – זה כאן העניין. לעלות בסולם ולרדת מהארץ. להתעלות ברוחניות או להסתפק בגשמיות. יעקב נמצא בצומת חייו, אדם צעיר במנוסה. אבל גבר שאפתן שרוצה לצמוח וללמוד, להתפתח גם חומרית וגם רוחנית. הדימוי הזה הוא מרכזי ביחס בין האדם לכוחות נפשו, למקורות ההשראה שלו, לשאיפות ולחלומות. יעקב רואה את הפוטנציאל הוא חש בכוחו, הוא מבין שיש כאן ירידה לצורך עלייה. ולשם כך נדרש לאדם דמיון. יכולת של השראה וחלימה שהם בסיס לחזון ותכנון. “כל מעשה האדם ראשיתו בחלום ואחריתו בחלום” כך אמר תאודור הרצל.
המלאכים עולים ויורדים בסולם, אולי רמז לפירוש הסולם הוא הפירוש לספר הזוהר הקדוש, שמדבר על הקשר הדיאלוגי בין האדם לאלוהיו. גם בשמיים צריכים לאדם. והקשר הוא דו – כיווני עולים ויורדים. לפי מדרש תנחומא הציע ה’ ליעקב לעלות בסולם אך הוא סירב, בדיוק כמו משה שהסתיר פניו.
ונסיים בשיר שמהדהד את סולם יעקב בקשר מיסטי ורוחני בין עליונים ותחתונים:
לרדת לעלות / דוד אבידן
לְהָבִין מַשְמָע לָרֶדֶת לְסוֹף- דָּבָר
אֲבָל מַה לּעֲשוֹת, אִם סוֹף הַדָּבָר נִמְצָא לְמַעֲלָה?
אָז לְהָבִין – מַשְמָע לְטַפֵּס בְּמַעֲלוֹת הַדְּבָרִים,
דֶּרֶך שִבְעָה רְקִיעִים וּלְמַעֲלָה מֵהֶם,
וְשָם הַדָּבָר נִמְצָא, מַמְתִּין בַּעֲטִיפָה זוֹהֶרֶת, לא נָגוּעַ.
מַה לַעֲשוֹת עִם הַדָּבָר הַבִּלְתִּי-נָגוּעַ הַזֶּה?
אֵיךְ לָגַעָת וְלא לָגַעַת בַּהֲבָנָה?
זֶה כְּבָר עִנְיָן שֶל הֲבָנָה דַּקָּה, שֶל צְלִיל,
אֲבָל גַם שֶל דְמָמָה דַּקָּה וִיכולֶת- הַמְתָּנָה,
אֲבָל גַם עִנְיָן שֶל כּשֶר-זִנּוּק בַּרֶגַע הַנָּכוֹן.
לְהָבִין מַשְמָע לְהַגִיעַ, וְזֶה כְּבָר עִנְיָן שֶל לוֹגִיסְטִיקָה
אֲבָל לְהַגִּיעַ אֵין מַשְמָע לְהָבִין, וְזֶה כְּבָר עִנְיָן מִיסְטִי.
אָז מָה עוֹשִים עִם זֶה?
קדֶם כָּל לא לָרֶדֶת לְסוֹף-דָבָר, אֶלָא לַעֲלוֹת אֵלָיו.
וְאַחַר-כָּך לא לַגַעַת בַּדָּבָר עַצְמוֹ, אֶלָא לַגַּעָת בְּעַצְמֵנוּ
לְמַרְאֵה הֵדָּבָר הַגָּדוֹל הַזּוֹהֵר לְמַעֲלָה.
וְאֲחַר כָּךְ לא לִסְלוֹחַ לְעַצְמֵנוּ עַל הַהַחְטָאָה.
שבת שלום.
הטור מוקדש לרב סרן (במיל’) איתי זיידן ורב”ט ליהוא בן-בסה שנפלו השבוע בהתרסקות המטוס
__
ערן ברוך הוא מנכ”ל בינ”ה
