בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

אחות מיילדת | פרשת שמות

הטור מוקדש בהערכה גדולה לכל האחיות, האחים, הרופאות והרופאים שעושות לילות כימים במאבק נגד נגיף הקורונה.

באתרי האינטרנט של מחלקות היולדות השונות הפזורות ברחבי הארץ, לא מופיעים שמות המיילדות העובדות בכל מחלקה ומחלקה. שמות הרופאים.ות כן, אך שמות המיילדות, אלו המביאות בידיים שלהם חיים לעולם, לא.

ספר שמות שונה מאתרי האינטרנט של ימינו, הנה מה שהוא מספר:

“וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.  וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים.  וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן, מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים.  וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי-חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ.

שפרה ופועה, שמות מלאי צליל, שמות בעלי קול הן המיילדות שלא רק מביאות חיים לעולם, אלא גם מצילות אותן ממש. הן מביאות חיים “ותחיין את הילדים”. ברגע מפוצץ בסולידריות נשית הן אומרות להוראה הגברית מבחוץ – ממש לא.

פרשת השבוע של בינ"ה
מחלקת יולדות במרכז הרפואי “הדסה” בהר הצופים, ירושלים, 1945. צילום: זולטן קלוגר, לע”מ

דיונים שלמים בפרשנות המקרא ביקשו לברר האם פועה ושפרה היו יהודיות. היו שניסו להגיד שהן יוכבד ומרים (הרי לא מכירים עוד נשים בתנך בתקופה זו, אז יאללה, נמצא את השתיים שאנחנו מכירים, ונדביק להן גם את זה). הנה למשל מה שנאמר במסכת סוטה על זהותן: “רב ושמואל, חד אמר: אשה ובתה, וחד אמר: כלה וחמותה. מאן דאמר אשה ובתה, יוכבד ומרים. ומאן דאמר כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע”

פרשנית המקרה, הפרופסור נחמה ליבוביץ יצאה נגד פרשנויות אלו וביקשה להוכיח שהן היו מצריות באומרה: “ויושם לב לכך, שבכל המקומות אשר בהם הנכרי ישובח, על כי יש בלבו יראת אלקים [היא] מתבטאת בהתנגדות אל בן עם אחר, אל בן המיעוט. כי יחס זה אל הזר, אל חסר הכוח ונטול החסות, הוא הוא אבן הבוחן – אם יש יראת אלקים בלב או אין”.

ומוסיפה ואומרת: “יש לתת את הדעת על כך שהתורה מראה לנו בתוך ים של רשע ועריצות. כיצד יכול הפרט לעמוד נגד הרשעות, להתקומם לפקודה, לא לציית לה… ואין צדיקות או רשעות תוצאה של השתייכות לאומית או גזעית, וכשם שיצאו רות ונעמה ממואב ומעמון, כן היו שתי צדקניות אלה ממצרים”

ליבוביץ אומרת “ואין צדיקות או רשעות תוצאה של השתייכות לאומית”. במילים אחרות – מה אנשים רצים להוכיח שהן היו עבריות? מדוע האובססיה הזו להוכיח שמעשיהן הנאצלים הן תוצאה להשתייכותן לעם העברי? נולדת תינוקת, נולד תינוק. עוד לפני שיבין לאיזה עם שייך יצטרך להתמודד עם גזים ועוד לפני שתשאל את עצמם שאלות גדולות יכאב לה מאוד כשיצאו לה שיניים. הם יצורים חלשים, קטנים, חסרי אונים. את ההבנה הזו מבינה מיילדת יהודיה, מוסלמית, מצרית, עמונית ויבוסית. בשביל לעמוד מול רוע לא צריך להיות שייך לעם מסוים, צריך פשוט לקום ולהגיד לא – באיזו שפה שרק תרצו.

אלה שמות המיילדות שעזרו לי להביא חיים לעולם: אנה, טניה, אירנה ובת שבע.

ואלה שמות המיילדות שהצילו את עם ישראל: שפרה ופועה.

__

יעל דינור היא אחראית התקשורת השיווקית בבינ”ה

 

מאמרים נוספים: