בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

מרגלים או מעפילים? | פרשת 'שלח לך'

פרשת 'שלח לך', או בלשון העם "פרשת המרגלים", מוכרת לכולנו. משה בוחר 12 נשיאי עדה ושולח אותם לתור את הארץ. הם מוצאים שהארץ אכן טובה – "בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד". כלומר, 10 מבין המרגלים מזהירים את העם מלעלות לארץ כיוון שהעם היושב בה חזק והם צפויים להפסיד במלחמה. האל, כידוע, מעניש את המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה ונותן קרדיט ליהושע בן נון וכלב בן יפונה, שבניגוד לחבריהם לא חשבו שאי אפשר לעלות בהר.

המעפילים שנשכחו

"אל ארץ זבת חלב ודבש" – רישום מאת הנרי דבנפורט נורתרופ, 1894

הסיפור שפחות מכירים וזוכרים מפרשת השבוע שלנו הוא את עניין "המעפילים". לאחר פרשת המרגלים והעונש, שמעניש אלוהים את המרגלים הרעים ואת העם, פורצת קבוצה של אנשים שאומרים למשה –  אנחנו לא מפחדים, הבה ונעלה לארץ. משה מזהיר אותם ואומר להם שכעת לא הזמן, אבל הם אמיצים, לא שומעים בקולו ומעפילים, והתוצאה קשה:

"וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה"

המעפילים הוכו ומתו. אותם לא זוכרים. זה מעלה כמובן כמה שאלות. מסתבר שהמרגלים צדקו… העם היושב בארץ עז הוא והרי המשימה שלהם הייתה לרגל ולומר את האמת. במה חטאו?

ומה הקשר בין המעפילים של אז למעפילי ספינות המעפילים של הציונות? פליטי השואה שפרצו דרך, למרות ההסגר של הצבא הבריטי, וניסו שוב ושוב להגיע למרות הקשיים ועל אף שהגלו אותם לקפריסין?

ביאליק בפואמה "תועי מדבר" עושה הקשר מעניין:

פֶּתַע פִּתְאֹם יִתְנַעֵר דּוֹר עִזּוּז וְגִבּוֹר, דּוֹר גִּבּוֹר מִלְחָמָה

וְעֵינֵיהֶם בְּרָקִים וּפְנֵיהֶם לְהָבִים –

וִידֵיהֶם לַחֲרָבוֹת!

[…]

הֵם קֹרְאִים:

"אֲנַחְנוּ גִּבּוֹרִים!

דּוֹר אַחֲרוֹן לְשִׁעְבּוּד וְרִאשׁוֹן לִגְאֻלָּה אֲנָחְנוּ!

יָדֵנוּ לְבַדָּהּ, יָדֵנוּ הַחֲזָקָה

ביאליק קושר בין המעפילים ההם שנכשלו, לשאיפות הציוניות ולעליה ארצה בימי ראשית הציונות. הוא שואל שוב את השאלות הקשות על הקשר בין דימוי למציאות, בין האמת הקשה והרצון או היכולת להתמודד עמה.

אנו חיים היום בעולם שבו לעתים לא ברור: מהו הדימוי או התדמית שנבנתה בקמפיין יקר ומתוזמן, ומהי האמת הריאלית איתה אנו נאלצים להתמודד. הפרשה הזו חושפת את הפער הזה. אפשר להבין כמה חשובה האמת יותר מהדימוי המתוק, וכמה מטלטל להכיר במציאות ולנסות להתמודד עמה, גם אם נכשלים לפעמים.

אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר
הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי
מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי

הַעְפִּילוּ, הַעְפִּילוּ,
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

[לוין קיפניס]


ערן ברוך הוא מנכ"ל בינ"ה – התנועה ליהדות חברתית

מאמרים נוספים: