בינה בפייסבוק בינה באינסטגרם צרו קשר עם בינה במייל

כמו לנהוג בערפל | פרשת יתרו

פרשת יתרו היא פרשה מיוחדת מאד. היא נושאת את השם של יתרו כהן מדיין, חותן משה, על שם תחילת הפרשה בו יתרו ומשה נפגשים. יתרו מייעץ למשה הצעה שתהיה משמעותית מאד לניהול מערכת שפיטה והרחבה של בעלי תפקידים שייקחו אחריות על העם.
אבל זה לא הסיפור הגדול הפרשה. הפרשה הזו עוסקת במעמד המפורסם: מעמד הר-סיני.

פרשת יתרו_נהיגה בערפל

מעמד הר סיני הוא מעמד הברית בין אלוהים לבני-ישראל. שם מתקיימת "לחיצת היד" שהעם צריך להתכונן ולהתקדש אליו היטב. בנוסף, אחרי שנחתמה הברית, רק אז, בני ישראל מקבלים עליהם את עשרת הדיברות ואת כל החוקים החברתיים וההלכתיים של העם שיאמין מעתה באלוהים. כמו בחופה של זוג המתחתן: קודם יש הסכמה להינשא, אחר-כך התכוננות והתקדשות, חתימה על ברית, רשימת התנאים לקיום הברית: יסודות עליהם יהיה מושתת הבית המשותף. מעמד מרגש בעיקרון. רק שמעמד הר סיני מתפרש על כמה ימים שמחרידים את העם: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם…. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" (שמות י"ט ט'-ט"ז).
אלוהים כבר התגלה לבני ישראל בכל מיני צורות עד עכשיו, שכנע אותם בכוחו ובכוונתו לשמור על בני ישראל מפני כל רע. אבל כעת, במקום מעמד מרגש וחגיגי יש ענן כבד המכסה את ההר, עשן מיתמר על ההר מאש גדולה, קולות חזקים שמרעידים את האדמה והלבבות. בני ישראל מצויים במצב של אי-ידיעה וחוסר שליטה על כל ההתרחשות. הם ניצבים בתחתית ההר בזמן שמשה עולה אל ההר ונכנס אל תוך הערפל הלא נודע. המנהיג הבלעדי של העם מתרחק אל הלא-נודע והעם נשאר חרד מאד.

באופן אישי, ערפל תמיד מכניס אותי לחרדה. הגוף משתתק וקופא, אבל בפנים יש קול שזועק ומחפש בהירות. הוא תמיד מביא אותי לאותה הנקודה: הרצון לחזור לאחור. למקום שממנו הגעתי אליו. למקום שהאדמה מורגשת בו יותר ויש פחות שמיים. לחזור אל המוכר והידוע. אי-הידיעה עוד כמה זמן צריך לשאת את הערפל הזה מביאה אותי לייאוש ולסחרור. הצעדים נהיים איטיים יותר, הדרך חזרה למקום המבטחים נראית שונה ואחרת. אפילו אני, שיודעת לנווט בים וביבשה בכישרון רב, הופכת להיות חסרת ביטחון ומאבדת את ההתמצאות במרחב. "ויחרד כל ההר מאד" (שמות פרק י"ט פ' י"ח) – ואיך הר יכול להיות חרד?

אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו כבר שנתיים בתקופת ערפל. רואים אותו מכסה עוד ועוד חלקים בחיינו, מבקשים לחזור למצב 'שהיה לִפְנֵי', להתרחק מהערפול. אבל לצערנו זה בלתי נמנע. אין את האפשרות לחזור לאחור, חייבים להתקדם קדימה. "וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים:" (שמות פרק כ' פ' י"ז). ממש כמו בנהיגה בערפל: להדליק פנסי ערפל, לדבוק בקווים המסמלים את השוליים, להאט את הנהיגה, להתנתק מהסחות דעת, לפתוח מעט חלון ולהקשיב טוב יותר לצלילים שמגיעים מבחוץ ומבפנים.

גם במציאות המעורפלת, שהייאוש מתדפק על דלתנו, חשוב להמשיך לצעוד קדימה. לגעת בערפל, ללמוד לחיות איתו בצורה מותאמת. לגלות בו את החדש, לגלות בו אלוהות.
במילותיו היפות של שולי רנד בשיר 'ערפל' אסיים:
"הסתכלתי לאחור
עיי חרבות
משמאלי ומימיני
הכל עולה בלהבות
לעיני נגלה שביל מתפתל
בליבו ענן מכוסה בערפל

כל העם אשר איתי
נעמדו מרחוק
בעיניהם לצנינים
הייתי ולשחוק
יהיה אשר יהיה
לעצמי ממלמל
זה הזמן לפסוע
אל תוך הערפל

כי שמה כי שמה
כי שמה הה'"

נכתב בהשראת שיעור שהעביר הרב ד"ר ליאון וינר-דאו לצוות בינ"ה ביוני 2021. ליאון מלמד שנים רבות בבינ"ה. תודה לליאון שהביא לקדמת הבמה את הערפל


נופר סימפסון היא ראשת הישיבה החילונית בינ"ה בחיפה

מאמרים נוספים: